יש לי חולצה שאני מאוד אוהבת, אבל אני לא לובשת אותה.
היא לא נעימה לי על הגוף, ולכן היא לא חזרה לארון הבגדים שלי אחרי מיון הבגדים שעשיתי לפני כמה שנים. אבל היה לי ברור לגמרי שהחולצה הזאת משמחת אותי.
על מה שכתוב עליה לא רציתי לוותר, אז במקום להיפרד ממנה היא נשארה בבית, וחיכתה שאבין מה אני רוצה לעשות איתה.
בסוף תליתי אותה בסלון. על הקיר.
אבל רגע, אני מקדימה את המאוחר.
מה למארי קונדו ולחולצה שלי?
מארי קונדו היא היפנית שכתבה את הספר סוד הקסם היפני, שדרכו למדתי איך לסדר את הבית שלי. מהלב.
היא לימדה אנשים בכל העולם איך לסדר את הבתים שלהם כך שיהיה להם קל יותר לשמור על הסדר, עשתה סדרה מעולה בנטפליקס, וכן, היא גם לימדה אותי איך להיות יועצת קונמארי, איך ללמד אחרים לסדר ואיך ללוות אותם בתהליך.
כשקראתי את הספר ומיינתי את הבגדים שלי, גיליתי שיש לי לא מעט בגדים שאני נורא אוהבת, אבל הם פשוט לא יושבים עליי יפה. אתן בטוח מכירות את זה!
בגד מבד סינטטי שפשוט לא נושם, חולצה שמדגישה כל צמיג שיש במותניים, חולצה קצרה מדי שלא אמורה להיות חולצת בטן, צבעים שהיו נפלאים בתאורה של החנות ובבית התגלו כזוועה, וחולצות שאשכרה מייצרות לבד עיגולי זיעה!
אז החולצה הזאת, שלא הייתה לי נעימה ללבישה, יצאה מהארון. אבל היא לא יצאה מהבית.
מהסדר לעיצוב
אחרי שסיימתי את כל הסידור של הבית, הגיע הזמן לעיצוב.
מארי קונדו לא מפרטת כמעט בספרים שלה איך לעצב את הבית, ובתכלס, גם לי לא היה ויז'ן ברור איך הבית שלי ייראה. אבל ידעתי איך אני רוצה להרגיש בו.
ידעתי עמוק בפנים שיהיה לי בית מדהים, והכי שלי שיש!
שיטת קונמארי מזוהה מאוד עם מינימליזם, צבעים רגועים וקווים נקיים. אבל אני הרי לא מארי קונדו. ואני גם לא מינימליסטית.
וככה, לאט לאט, כל החפצים שאני אוהבת תפסו את מקומם, מנורות נתלו, והבית שלי נראה מיום ליום הרבה יותר — אני.
אמנם אין לי המון חפצים, אבל יש לי הרבה מאוד צבע בבית! צבעים ובדים, תמונות ונרות, והכי חשוב — הומור.
כי אני אוהבת לצחוק, וגם להצחיק. ואיפה הכי טוב לעשות את זה אם לא בבית שלי?? (מה לא?)
הבית שלי צבעוני ומצחיק, שובב ומלא פרטים, רומנטי ורגוע, מכרבל ומפנק.
בדיוק כמו שאני.
ואז מצאתי לחולצה את המקום שלה.
זאת שמצחיקה אותי, זאת שמזכירה לי שאני