By the book

יש דברים שבהם אני אוהבת לפעול לפי הוראות מדויקות. כמו למשל, כשאני בונה רהיטים של איקאה.

וכמישהי שיודעת ללמוד טוב בעצמה, מה שקוראים אוטודידקטית, אני לומדת מעולה עם ספרים (בנושאים שמעניינים אותי, כמובן).

אני מהאלה שכותבות סיכומים בצד, ממרקרות לפעמים, שואלות שאלות ובעיקר מפנימות את החומר הנלמד.

כשקראתי, לפני כחמש שנים בערך, את הספר סוד הקסם היפני, עבדתי איתו ממש ככה: סימנתי משפטי מפתח, כתבתי את החזון שלי כמה פעמים, שאלתי שאלות כמו שמארי קונדו ממליצה, וסידרתי את הבית שלי כשהספר לידי, עוקבת באדיקות אחרי כל שלב והמלצה ומסדרת ממש לפי הספר.

כשהפכתי ליועצת קונמארי, למדתי והכרתי עוד דגשים ועומקים של השיטה. ככל שהעמקתי גם בחקירת התודעה שלי, דברים התחברו זה לזה. מהחומר ומהרוח. התחלתי להבין לעומק כל מיני כללים בשיטת קונמארי, וגם את תהליך הסידור כתהליך תודעתי.

אז כן, אני בהחלט יודעת לעבוד לפי הספר, במיוחד כשאני מוצאת שהידע שכתוב בו עמוק וחכם.

אבל יש פעמים שבהן אנחנו בוחרים דווקא לא ללכת לפי הספר. לא להקפיד על כל ההמלצות והכללים.

וזה, אגב, לא קורה רק כשאני לא חושבת שיש היגיון בכללים. לפעמים ההמלצות הגיוניות וחכמות ביותר, אבל פשוט לא מתאימות לסיטואציה.

כשהספר פוגש את החיים

ככה, למשל, עם הרבה אימהות לתינוקות. לא תמיד מתאים בעיניי לעבוד איתן ממש by the book.

לאימהות לילדים צעירים בדרך כלל חסר זמן. או ידיים פנויות. גם ככה יש עייפות מצטברת, והמון המון חפצים שהצטרפו בבית לבלגן שגם ככה היה קיים.

התנומות של התינוקות קצרות, וכשהם ערים הם דורשים את מלוא תשומת הלב, וכל זה קורה תוך כדי הג'ינגול של הבית והחיים…

ואמא כזו רק משוועת לבית מסודר. לבית שבו היא יכולה להחזיר חפצים למקום בקלילות בסוף היום, בלי שגם המשימה הזו תתיש אותה עוד יותר.

להגיד לה לפנות עכשיו ארבע שעות לסידור ארון הבגדים שלה? זה לא תמיד ריאלי, בלשון המעטה.

ואני? אני רק רוצה לעזור לה לסדר את הבית שלה ולאפשר לה לנשום.

כי אם נתעקש ללכת לפי הספר, יש מצב שנחכה עם מפגש סידור הארון עד ליום ההולדת הרביעי של העולל.

לא חבל?

אז בעיניי, לפעמים הדבר החכם הוא דווקא לא לפעול בדיוק לפי הספר, אלא לדייק את הספר אלייך.

צעד קטן, שינוי גדול

וככה, עם גל המקסימה, לא שפכנו את כל הבגדים על המיטה בבת אחת ויצאנו לתהליך סידור אינטנסיבי של כמה שעות.

זה פשוט לא היה קורה.

במקום זה עשינו צעד קטן אחד, וסידרנו חלק אחד בארון.

התחלה שנותנת תחושת הגשמה והצלחה.

לא סידרנו בדיוק לפי הספר, וגם התוצאה תהיה שונה. באופן טבעי והגיוני.

אבל גל החליטה שהיא מעדיפה שינויים קטנים ואפשריים, שיוצרים שינוי גדול לאט לאט, בצעדים קטנים, מאשר לא לעשות בכלל.

והכי משמח אותי, שהיא סמכה על עצמה. סמכה על כך שתצליח להגיע לסידור עמוק ומשמעותי, ליצור את השינוי הרחב שהיא חולמת עליו, גם אם תלך בדרך שמותאמת אישית לה ולסגנון החיים שלה.

ותסדר את הבית שלה
גם אם לא בדיוק לפי הספר.