אני מקבלת במתנה ליומולדת אופניים,בלי גלגלי עזר,עם מקל מטאטא שתקוע מאחור. אני לומדת לרכוב,מדוושת לאט בעלייה ברחוב הנרקיסים,לעבר גן המשחקים. מפדלת,ואחי הגדול הולך מאחוריי,שם כדי למנוע התרסקות שלי,מחזיק את מקל המטאטא כמו ג'ויסטיק. שבבים של זיכרונות. כי הרי כל כך גדלנו ובגרנו ועברנו מאז. שבבים של אהבה עצומה לאחי הגדול,הכי אח גדול שיש לי. ככל…

לחג המולד קוראים בדנמרק JUL, וזה גם שמו של חג האור החורפי שחגגו העמים הצפוניים עוד לפני שהנצרות הגיעה והלבישה על המסורת העתיקה את סיפור הולדתו של ישו. והשנה אני חוגגת יול. במדבר. בפעם הראשונה שחגגתי יול הייתי בת 11. אמא לקחה אותי לחופשה בדנמרק כפרס על זה שלמדתי לדבר קצת דנית. אני זוכרת את…

לא… אתמול עשיתי פדיחה. פדיחה שאין לתאר. באמת, היום קמתי בבוקר והייתי מובכת. פשוט לא נעים. אתמול בבוקר עבדתי כרגיל. חזרתי בצהריים הביתה, אכלתי, הכול כרגיל. זכרתי שיש לי שיעור יוגה אחר הצהריים. כמה דקות לפני שיצאתי לשיעור עם המורה המהממת שלי — שהיא באמת מורה מדהימה עבורי, מותחת לי את הצורה, גם בגוף וגם…

תודה שלא באת ועם זאת, דע לך שהיית לידי רוב רובו של המסע שלי עם עצמי. מסע אל תוך נחמת הבדידות, הלבדות העצמית. מרגישה את החוסר בזוגיות עוטפת, מכילה ומגנה. מגלה את האיכויות האלה בחיבוק העצמי שלי. ועם זאת, הכול נשטף בדמעות. מדממת על האדמה, ממש ליד דם עץ השיטה הגדול, שמעניק לי מסתור מבני…

כשאני חושבת על זה לאחור, אחרי כל פרידה גדולה מבן זוג שהיה לי, צבעתי את הבית שלי. זה קרה במלוא המרץ כשהייתי בת 33. בעלי ואני החלטנו להיפרד. ההחלטה לא הייתה קלה, וגם לא רצנו מהר לרבנות. נפרדנו בטוב, עד כמה שאפשר, ואפילו לא מיהרנו להפריד בתים. אבל אז הגיע השלב הזה — שגיל בא…

הקשת הפציעה בענן בשמי חברון, ממש אחרי המבול. זה שהיה, וזה שעוד מעט יגיע. הנוף יפה, בפסגות הרים שטרם הגעתי אליהם עד כה. מחשבות, ספק זיכרונות קדומים, דמיונות על מי שחי כאן פעם – מציפים אותי, כמו תמיד בנופים בתוליים שכאלה. יפה כאן, ללא ספק, אבל הלב שלי גועש. ממש כמו הסערה שהתחוללה כל הלילה.…

יוצא לי לא מעט לדבר על „תדר המלוכה”, להצטרף לעוד נשים רבות, להזדקף, ליישר את הכתר על הראש ולזכור שאני מלכה. אבל יש לי עוד כתר. כתרים, אם לומר את האמת. יש לי כתרים על הרבה שיניים. על פניו, פתרון נפוץ אצל הרבה אנשים. לרבים מאיתנו יש כתרים, וגם לילדים יש כתרים. כתרים. נראה יותר…

האופונופונו הגיע לחיים שלי בחודשי הקיץ, לפני כמה שנים. הפילוסופיה והמנטרה הפשוטה נכנסו לחיי דרך ספר קטן, בתזמון כזה שבו הלב שלי ביקש ריפוי. כי ממש לפני שהספר הגיע אליי, שברתי לעצמי את הלב. אהבתי אותו כל כך, את ג׳נגו. הגבר שהיה לי איתו חיבור עמוק, העמוק ביותר שידע ליבי עד אז. זו הייתה אהבה…