ראיתם פעם דבר כזה? אני מסדרת בתים, אבל חיה בבית ממש לא מושלם. תנו לי להסביר. עברתי לגור עם בן הזוג שלי בבית קיבוצי ישן. שנות ה־70 כזה, עם תשתיות שאלוהים ישמור. אמנם יובל גר בו כמה שנים, אבל מכל מיני סיבות הבית עוד לא ממש הפך לבית שלו. לפני שנה וחצי הגעתי לעזור ולטפל…

מהבית המעוצב, המלא בחפצים שלי והיפה בערבה, אני צריכה להוציא דברים. ולבית הקיבוצי, שעדיין לא ממש מעוצב, אני צריכה להביא אותם. ככה מצאתי את עצמי משחקת שחמט עם שני הבתים שאני חיה בהם. מהיום הראשון שהפכנו לזוג גרנו אמנם בשני בתים, אבל ניסינו לעשות את זה כמה שיותר יחד. בחודשים האחרונים הפכנו את זה לרשמי:…

כשהתחלתי לתרגל אופונופונו, היה לי קשה לזכור את המנטרה. ארבע שורות בסך הכול. לא משהו מסובך במיוחד, ובכל זאת, ברגעים שבהם הייתי צריכה אותה, המיינד שלי בדרך כלל היה עסוקה בדברים אחרים לגמרי. אז התחלתי להדביק פתקים ברחבי הבית. sticky notes כאלה…רציתי לפגוש את המנטרה גם בלי להתכוון. שתופיע לי מול העיניים ותזכיר לי לעצור…

אתמול קרה לי משהו שהפעיל אותי רגשית ממש. על פניו, לא נראה כמו משהו דרמטי, וגם לא משהו גדול במיוחד, אבל הוא גרם לי להרגיש דחייה. דחייה היא רגש קשוח עבורי. אני מכירה אותו היטב, ובשבועות האחרונים חלקים נוספים בפאזל של השיעור הזה מתחברים לי. אני מסכימה להיות תלמידה מצטיינת בלמידה שלו. קיבלתי תגובות על…

יש משהו בפשטות, בקליטות, באי־החפירה למה הדבר הזה הגיע לחיי, שגרם לי לחזור ולהשתמש במנטרה הזו בתקופה האחרונה. אני מצטערת.אנא סלחי לי.אני אוהבת אותך.תודה. האופונופונו היא פילוסופיה שמקורה בהוואי, והמנטרה הזו היא אחת הדרכים שבהן אני מתרגלת אותה. מבחינתי, היא מזכירה לי לעצור, להתבונן במה שקורה בתוכי ולנסות לשחרר את מה שאני סוחבת איתי מהעבר.…

צעד צעד אני פוסעת,נכנסת בהיסוס ליער הפחדים שלי. הפחד לדבר, ועוד מול כל הרשת הזו,שהפך להיות חלק ממני ומהסיפור שלי בשנים האחרונות. ואני מאמינה בו כל כך, בסיפור הפחד,מספרת אותו שוב ושוב,עד שהוא כבר ממש משעמם אותי. עצים רבים יש שם, ביער הפחדים:פחד לא להגשים,פחד להתחבר,פחד להיות מנוצלתאו בודדה. פחד לא להיות מובנת,לא להיות רהוטה…

לחג המולד קוראים בדנמרק JUL, וזה גם שמו של חג האור החורפי שחגגו העמים הצפוניים עוד לפני שהנצרות הגיעה והלבישה על המסורת העתיקה את סיפור הולדתו של ישו. והשנה אני חוגגת יול. במדבר. בפעם הראשונה שחגגתי יול הייתי בת 11. אמא לקחה אותי לחופשה בדנמרק כפרס על זה שלמדתי לדבר קצת דנית. אני זוכרת את…

לא… אתמול עשיתי פדיחה. פדיחה שאין לתאר. באמת, היום קמתי בבוקר והייתי מובכת. פשוט לא נעים. אתמול בבוקר עבדתי כרגיל. חזרתי בצהריים הביתה, אכלתי, הכול כרגיל. זכרתי שיש לי שיעור יוגה אחר הצהריים. כמה דקות לפני שיצאתי לשיעור עם המורה המהממת שלי — שהיא באמת מורה מדהימה עבורי, מותחת לי את הצורה, גם בגוף וגם…

לפני שלוש שנים יצרתי לי בית שמרגיש כמו הממלכה האישית שלי. בסופו של תהליך סידור בית עמוק, יסודי וארוך, שנמשך בערך עשרה חודשים, יצאתי למסע של אחסון וקישוט הבית שלי. הבית התרוקן לחלוטין מחפצים שלא משמחים אותי, ורק אז יצאתי למסע הקישוט שלו. אותם קירות שהיו ביתי במשך שנים התקשטו בחפצים ובצבעים שמביעים את מה…

לפני כמה שנים שיניתי את הרגליי במקום לשנות את טבעו של הדם הזורם ממניולכלוא אותו בצמר גפן כזה או אחר,התחלתי לאפשר לו להיותמחוצה לי כמו שבתוכי. נוזלי, אדום, מבריק. נותנת לו להיותדם. אני אוהבת לדמם את הווסת שלי,להתרוקן ולנקות את כל שהיה בתוכיבחודש החולף. מאוהבת בלבנה, אני צופה בה,מתרגשת לראותה כל פעם מחדש.והיא מצידה מסמנת…